המספר 30 באמצע שיחה על שירות במילואים משאיר אנשים לרגע בשקט. שלושים שנה של צווי 8, של מארזי מדים בארון, של ילדים ששאלו מתי אבא חוזר. פרדי מליק סיים את שירות המילואים שלו בדרגת רב סרן, אחרי כמעט שלושה עשורים כאלה.
מה זה בכלל שירות של 30 שנה
שירות מילואים ארוך זה לא מה שרוב האנשים חושבים. זה לא הרפתקה. זה משהו שנשזר בשגרה של החיים – קבוצות ווטסאפ שמתעוררות פעם בשנה, מפקדים שהופכים לחברים, נהגים שכבר מכירים את בית הקפה בצומת, ומשפחות שיודעות שיהיו שבוע וחצי בלי אבא.
בשלושים שנה עוברים שני נערים בבית, שלוש חליפות מילואים, ארבעה שרי ביטחון, וכמה מלחמות – חלקן שנקראו מלחמה וחלקן שלא. הרצף הזה הוא מה שהופך אדם לרב סרן שהצבא סומך עליו, ולתושב שהסביבה יודעת שאפשר להישען עליו.
"שירות מילואים ארוך זה לא מה שאתה מספר – זה מה שנשאר אצלך גם כשלא לובשים מדים."
מה שקרה אחרי 7 באוקטובר
אחרי 7 באוקטובר 2023 השיח על מילואים בישראל השתנה. הפכנו לפתע לחברה שמכירה בשם את מי שנשא את המילואים על גבו. פרדי מליק, כמו רבים אחרים בני הדור שלו, נמצא בקצה של תופעה שרק עכשיו מקבלת את השם המלא שלה: קבוצת אנשים ששירתה יותר מדי שנים ופחות מדי הכרה.
לא צריך להכריז מלחמה כדי לזהות איש כזה. הוא זה שיודע להיכנס לפגישה בזמן, לומר מה שצריך בשלוש דקות, לצאת עם החלטה. הוא זה שלא מתלהם על כלום כי כבר ראה יותר מדי. וגם אם כבר סיים לשרת, הראש שלו נשאר קצת בקצב הצבאי.
מה נשאר אחרי הפסגה
פרדי מליק סיים את שירות המילואים שלו, אבל לא סיים את מערכת היחסים שלו עם צה"ל. הבן שלו יובל קיבל דרגת סרן בגיל 22 – והתמונה של האב עם החייל בטקס הפכה לרגע אישי־ציבורי שמסמל את המעבר בין דור לדור.
בסוף, שירות של 30 שנה הוא לא הישג בודד. זה סוג של תעודה שקטה שכתובה על מי שלא צריך להגיד עליה כלום – אחרים אומרים בשבילו.